גזר דין בתיק ת"פ 3549-09

         הרקע

1.      הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, וללא ניהול הוכחות, בעבירות של ניכוי מס תשומות, בלא שיש לגביו מסמך, כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ, בכוונה להתחמק מתשלום המס לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק ובעבירה של אחריות מנהלים לפי סעיף 119 לחוק, בכך שעל מנת להקטין את הכנסותיה החייבות של הנאשמת, הוא כלל בדיווחיו למע"מ בשנים 08'-07' את סכום המע"מ הנקוב בחשבוניות מס בסך כולל של 1,311,673 ש"ח, שבפועל לא נעשתה עסקה בין העוסק ששמותיהם הופיעו על גבי החשבוניות הפיקטיביות: "אטס לבנייה" חברת אלמג'ד הגליל וחברת עולם הבנייה, לבין הנאשם. בכך ומתוך כוונה להתחמק מתשלום מס, ניכו הנאשמת באמצעות הנאשם תשומות בלא שיש בידי הנאשם חשבוניות מס כדין, בסך 1,311,673 ש"ח.

טיעוני המאשימה לעונש:

 2.     הנאשם 2 הורשע על פי הודאתו יחד עם הנאשמת 1 שאותה ניהל, בעבירה של קיזוז חשבוניות פיקטיביות, שסכומן הכולל הוא כ-10 מליון ש"ח כשמע"מ תשומות שנוכה על סמך חשבוניות אלה עולה על 1,3 מליון ש"ח.

תופעת החשבוניות הפיקטיביות הפכה לתעשייה ענפה ורווחית, בזכות צוויונן החמקמק של עבירות המס הכלכליות, כשכל אדם המקושר לעוסקים בתחום זה, יכול בנקל לבצע עבירות אלה במשיכת קולמוס. הקושי הרב באיתורן הפך את עבירות המס לאטרקטיביות, נוכח האפשרות להפקת רווחים נאים בביצוען. עוסקים המועלים בדווח אמת על הכנסותיהם ועל הוצאותיהם, פוגעים ביחסי הרשות והאזרח ומערערים את אמון הציבור בערך השיוויון ובנשיאת נטל המיסים.

נוכח זאת, הפכו עבירות המס הכלכליות לרעה חולה. על כן יש ליתן משקל לפאן ההרתעתי, כלפי מי שהורשע בביצוען, ואין ליתן משקל לנסיבותיו האישיות או למצוקה כלכלית. בע"פ 4003/07 יגיל נ' מדינת ישראל, קבע ביהמ"ש המחוזי כי יש להטיל בגין עבירות המס עונשי מאסר בפועל בצד קנסות כבדים, משיקולי גמול והרתעה אפקטיבית אישית וכללית הגוברים בד"כ על נסיבות אינדיוידואליות. הדברים צוטטו בפסיקה ובין היתר גם בע"פ 5083/09, יאסר זלבני נ' מדינת ישראל.

3.      לשיקולים הכלליים מתווספים השיקולים הקונקרטיים המצדיקים ענישה לחומרה.

הנאשם שעליו מוטלת האחריות לביצוע העבירות, כמנהלה הפעיל של הנאשמת 1, גזל מכספי הציבור ומכיס משלמי המיסים סכום העולה על 1,3 מליון ש"ח, ניצל את הקושי בהבחנה בעבירות וחזר עליהן 56 פעמים, דבר המלמד על פעילות נחושה ושיטתית שמטרתה להקטין את שיעור המס, אותו הוא חייב לרשויות המס ולמדינה. הנאשם קיזז חשבוניות פיקטיביות של שתי חברות לאורך תקופה ארוכה של כשנה. מצב כלכלי או נסיבות אישיות קשות לעולם לא יהוו הצדקה לביצוע העבירות, וכך גם נסיבות כלכליות ואישיות קשות של אדם נורמטיבי אינן מצדיקות גרימת נזק כה רב למדינה.

4.      לפיכך המסר הנדרש הוא כי מדובר בקו אדום שנסיבות לא יצדיקו את חצייתו או להקל מעצמת והיקף ההשלכות בענישה. הפסיקה נטשה את הגישה שבעבירות מס יש להסתפק ככלל במאסר על תנאי, שכן בעבירות חמורות ונפוצות אלה נדרשת ענישה מרתיעה, של מאסר, שתאיין את הכדאיות הכלכלית בביצוען, ותעביר מסר כי מערכת המשפט רואה אותן בחומרה, לאור הנזק הרב שנגרם, גם בעצם ביצוען, וגם בשל המשאבים הנדרשים לאכיפת ולמיגור התופעה.

בפסק דין יגרמן שעניינו ניכוי מס תשומות שנבע מחשבוניות פיקטיביות בסך כמליון ש"ח, ערעור המדינה על גזה"ד התקבל, ונגזרו על הנאשם 30 חודשי מאסר במקום 24. בפסק דין סופה , שגם עוסק בניכוי מס תשומות על סמך חשבוניות פיקטיביות, סכום התשומות ע"ס כ-840,000 ש"ח, ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעור הנאשם ואישר את פסק הדין שניתן בשלום, שהטיל על הנאשמים 20 חודשי מאסר בפועל. בפסק דין זלאבני , לגבי מס תשומות בסך כמליון וחצי, דחה ביהמ"ש המחוזי את ערעור הנאשם, קיבל את ערעור המדינה, החמיר בעונשו של הנאשם וגזרו עליו 15 חודשי מאסר בפועל במקום 10, תוך הדגשה כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם הנאשמים. ביהמ"ש אף השליש את סכום הקנס מ-50,000 ל-150,000 ש"ח.

5.      אשר על כן עותרת המאשימה כי ביהמ"ש יגזור על הנאשם עונש מרתיע של מאסר בפועל לתקופה משמעותית, מאסר על תנאי וקנס מרתיעים, ועל הנאשמת 1 יטיל קנס בהתאם.

טיעוני ב"כ הנאשם 2

6.      המקרה שלפנינו נבדל מיתר התיקים במטריה זו, וזו הסיבה שבמסגרת הסדר הטיעון הסכימה המאשימה לקבל ולשלוח את הנאשם לתסקיר שירות המבחן, דבר שאינו מקובל במטריה הפיסקלית. הנאשם קיבל את החלטת ביהמ"ש לייתר את הגשת התסקיר, לפיכך יש להתייחס לנסיבות ביצוע העבירה. הנאשם הינו קורבן של גורם נוסף המוכר לרשות החקירה שאיננו תושב ישראל. החברה נווטה על ידו, ורשות החקירה פעלה לאתרו ולוודא את טענת הנאשם, בהיותו הרוח החיה מאחורי החברה.

7.      הנאשם חשמלאי בהשכלתו, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום עבד כחשמלאי בבית מלון מוריה בירושלים. מחשבון הבנק של הנאשם ( נ/5) בתקופה הרלוונטית, ניתן לראות את מצבו ואת העובדה שהכספים שנגנבו מקופת המדינה לא באו לכיסו. החברה פעלה 9 חודשים בלבד, ושכרו של הנאשם היה כ-3,500 ש"ח בלבד לחודש, רק על מנת שבני העוולה יוכלו להשתמש בת.ז. הכחולה שלו למטרותיהם. הנאשם מבין כי שגה ועצם את עיניו, וביום בו החלה החקירה, חדלה החברה מפעילות. המוצגים מראים שלב החברה נוקז לכיוונו של אנוואר פטפטה שהתקשר עם קבלני משנה, והוא ששילם את שכרם, בעוד הנאשם היה בובה, ורק משום שנשא ת.ז. כחולה עורב, כך שלא הוא חמס את קופת המדינה.

8.      לנאשם אין עבר פלילי, אב לתינוק בן שנתיים וחצי, ובחודש הבא אמור להיוולד בנו השני, הוא מפרנס את משפחתו בכבוד, האירוע מ-08' הינו נחלת העבר. היום הוא עובד כשכיר באולד סיטי פורטרס בע"מ, כפועל כללי ומשתכר 3,000 ש"ח לחודש (עפ"י תלושי השכר שלו, נ/6). אשתו נורמטיבית, אקדמאית, כעת איננה במעגל העבודה, והנאשם משמש כאפוטרופוס יחיד על אביו החולה ( נ/7-8), כשאף אחד מאחיו לא מושיט כתף. אביו שרוי על ערס דווי, והנאשם סועד אותו מדי יום בביה"ח בו הוא מאושפז (נ/9). ואין מי שיטפל בו. למעשה חיי אביו בכפו של הנאשם.

9.      בעבירות פיסקליות, קנס הוא ממין העבירה ומאד חשוב שהחוטא לא יצא נשכר גם ברמה הכלכלית. העונש זה עניין אינדיוידואלי, אך מאחר ושכרו של הנאשם היה 3,500 ש"ח למשך 9 חודשים, לא היה סיכוי שהמחדל יוסר. גם ניסיונות הנאשם להביא את החוטא, שאינו תושב ישראל, להבנה כי עליו לסייע בהסרת המחדל כשלו.

הנאשם מביע חרטה עמוקה, ויש להתחשב בנסיבותיו שכן מדובר בזוג צעיר עם שני ילדים צעירים, להם יש להושיט יד.

10.    אשר על כן עותר הסניגור כי ביהמ"ש לא ישית על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח, יאפשר לו להישאר חופשי, ויתחשב בקנס, שכן כל פרנסת הנאשם משמשת למשפחה ולתמיכה באביו. ב-ת.פ. 1012/03 מדינת ישראל נ' פדילה אמיר , בימה"ש השלום בנתניה, בעבירות זהות בסכום מחדל של כ-3 מליון ש"ח וגם שם דובר בקרבן, הסתפק ביהמ"ש ב-2 חודשי עבודות שירות. ב-רע"פ 354/06, דוויק , שם מדובר בהשמטת הכנסה בסך 1.400.000, נגזרו על הנאשם 3 חודשי עבודות שירות. ב-ת.פ.1904/04, מדינת ישראל נ' עוז , ביהמ"ש השלום ירושלים, בעבירות דומות על סך 901,702 ש"ח, הסתפק ביהמ"ש ב-6 חודשי עבודות שירות.

הסניגור עותר כי ביהמ"ש יסתפק בקנס סמלי ובעבודות שירות.